הדף בטעינה...
גודל גופן: א   א   א   א

 

מגמות בחברה הישראלית (10495)
עמוד <<הקודם   הבא>> תצוגת מונח פרוסה מיון עברי בחירת פריטים להדפסה
הכל א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 All a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z
תיאור:

את הערכים במילון זה כתבה ד"ר נטע האילן

השומר
הדפס
ארגון חמוש שהוקם ב-1909 על-ידי כמה מחברי "בר גיורא" במטרה לקחת על עצמו את השמירה על כל היישובים היהודיים ולהיות מופקד על בטחון היישוב היהודי כולו. בשיאו מנה הארגון כמאה שומרים והיה ארגון ממושמע וממודר שהונהגה בו חלוקת תפקידים הייררכית מוגדרת. ארגון השומר הנהיג נורמות של פעילות צבאית שהמשיכו להתקיים גם לאחר פירוקו. תקופת פריחתו של הארגון נמשכה עד מלחמת העולם הראשונה.
הסתדרות נשים עבריות
הדפס
התארגנות עצמית של נשים שצמחה בסקטור האזרחי. התארגנות זו עסקה בייעוץ ובהדרכה לנשים הרות ולאמהות צעירות וסייעה בטיפול בילדים עזובים. בהמשך הקימה את תחנות טיפת חלב שהתפתחו ממרכזי חלוקת חלב לתינוקות לשירותי יעוץ ומוסדות בריאות. הסתדרות נשים עבריות מיסדה את העבודה הסוציאלית בשכונות העוני בערים.
הסתדרות העובדים
הדפס
בשמה המלא "הסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל". נוסדה ב-1920 על ידי אנשי העלייה השנייה והשלישית. מטרתה הייתה לאחד את הפועלים שהתארגנו עד אז בגופים נפרדים, מתוך שאיפה פוליטית לייסד מכשיר ארגוני שיפעל להשגת מטרותיה של הציונות הסוציאליסטית. עסקה בתחומים רבים תוך גיוס נמרץ של משאבי הון וכוח אדם, פיתחה מנגנון היררכי וסמכותי ותרמה להגמוניה של תנועת העבודה, כל זאת למרות שהייתה גוף סקטוריאלי ולא מוסד לאומי כדוגמת הסוכנות היהודית.
ההגנה
הדפס
ארגון שהוקם בעקבות כישלון ההגנה על תל-חי  ועל יישובים נוספים ב-1920. ראשי אחדות העבודה ביקשו להקים מיליציה עממית שתונהג על-ידי פיקוד קבוע ותהיה כפופה למרות ההנהגה הפוליטית. הפעולה תחת מרות פוליטית העידה על התפתחותו של מדרג סמכויות שבו האליטה הצבאית כפופה לאליטה הפוליטית. ראשוני ההגנה היו אנשי השומר, יוצאי הגדודים העבריים ויחידות נוספות בצבא הבריטי וכן אנשים ששרתו בצבא הרוסי ובצבא האוסטרי. הארגון התפתח במהירות במחצית השניה של שנות ה-30 ובסופו של העשור כלל את מרבית הצעירים ביישוב והפך למיליציה עממית של ממש. התפתחות ארגון ההגנה התבטאה גם בהתמקצעות ובשינויי תפיסה שהפכו אותו לגרעין של צבא בעל כושר לחימה.
הגמוניה
הדפס

היכולת להנהיג ולשלוט מבחינה  חברתית ותרבותית ללא הפעלת כוח או כפייה. בתחום לימודי התרבות משמש המושג כדי לתאר את היכולות של המעמד השליט להשפיע על התודעה ועל הבניית המציאות של החברה בתקופה מסוימת, כך שהיא תתאים לאינטרסים שלו. את המושג טבע אנטוניו גרמשי (Gramsci) והוא שכיח במחקרים המבקשים להראות כיצד משמעויות, ייצוגים ופעילויות יומיומיות ושגרתיות מאורגנים באופן התואם את האינטרסים של הקבוצה השלטת אך באותה עת נראה מובן מאליו, טבעי ואפילו הולם את האינטרסים של כולם. מחקרים העוסקים בהיבטים ההגמוניים של התרבות נוטים להתמקד בפעילות הנתפסת כחסרת פניות ונעשית למענן של כל הקבוצות בחברה, כזו של המדינה, החוק, מערכת החינוך, אמצעי התקשורת או כל גורם הפועל כסוכן תרבותי.

האצ"ל
הדפס
ארגון מחתרתי שהוקם ב-1931 לאחר פילוג בהגנה, בעקבות ויכוח בין מתונים לאקטיביסטים. הארגון נשען על פלוגות בית"ר בארץ כמקור לגיוס כוח אדם והפך לזרוע הצבאית של התנועה הרביזיוניסטית. מלבד הפעילות הצבאית עסק הארגון בהבאת עולים לארץ. עם תחילת מלחמת העולם השנייה הכריז הארגון על הפסקת הפעולות נגד השלטונות הבריטים אך לאחר שהרכיב מִפְקָדָה חדשה ב-1944 פתח במרד בשלטון הבריטי. הממסד הפוליטי ביישוב ראה בפעולותיו של הארגון סכנה כי סבר שהן יגרמו נזקים למטרותיו הפוליטיות. תקופה קצרה שיתף הארגון פעולה עם ההגנה במסגרת תנועת המרי העברית ואחר כך חזר לפעול נגד הבריטים. לאחר קבלת החלטת האו"ם על חלוקת הארץ השתתפו יחידות של האצ"ל בקרבות בין ערבים ליהודים תוך תיאום מבצעי עם ההגנה. האצ"ל התפרק עם הכרזת המדינה ואנשיו הצטרפו לצה"ל, לא לפני שהתחולל משבר עמוק בין האצ"ל להגנה על רקע הגעתה של אנייה טעונה נשק ועולים מטעם האצ"ל ("פרשת אלטלנה").
הסכמי אוסלו
הדפס
הסכמי ביניים שחתמה ישראל בספטמבר 1993 עם אש"ף, לאחר שהכירה בו כשותף למשא ומתן לשלום. ההסכמים קבעו את עקרון ניהול המשא ומתן כדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתוו מגמה של פינוי שטחים בשליטה צבאית ישראלית והעברתם לידי הרשות הפלסטינית. ההסכמים נחתמו מתוך הנחה שההתקדמות תהיה איטית והשאירו את השאלות של התווית הגבולות הטריטוריאליים, התלות הכלכלית של הפלסטינים בישראל וקביעת גורל ההתנחלויות כשאלות פתוחות. שאלות אלה נדחו עד לניסוח הסכם הקבע בתוך חמש שנים.
הגמשת שוק העבודה
הדפס
מדיניות שהיא אחת מתוצאותיה של הכלכלה הגלובלית ומטרתה להחליש את קבוצות העובדים המאורגנות והחזקות, המגנות על עצמן בהסכמי עבודה קיבוציים. הדבר נעשה באמצעות ניוד עובדים וסחורות והחרפת התחרות בין העובדים על מקומות עבודה.
השפעה מקצה
הדפס
השפעה מקצה על המבנה המעמדי היא השפעתם של משתנים חברתיים שונים על סיכוייהם של יחידים לצבור משאבים כעושר, יוקרה וכוח. משתנים אלה אינם קובעים את המבנה המעמדי באופן שעושות זאת התפלגויות של עושר, יוקרה וכוח, אולם יש להם חשיבות בהכוונה (או ב"חלוקה") של אנשים וקבוצות חברתיות אל "תאים" היפותטיים בהתפלגויות האלה. במילים אחרות, אלה הם משתנים דומיננטיים שאינם דטרמיננטיים. משתנים שיש להם השפעה מקצה יכולים להיות גורמים בעלי אופי שיוכי כגזע, מוצא אתני, לאום ומגדר או גורמים כמו דת, ותק בארץ קולטת הגירה, השתייכות לארגון פוליטי כמו מפלגה, ומקום מגורים. כולם יכולים להשפיע על אי-השוויון החברתי ועל סיכויי הניעות של יחידים, ויכולים בנסיבות מסוימות להיות מוקדים עצמאיים של התארגנות ושל העלאת תביעות הנוגעות לאי-שוויון חברתי.
המסגרת
הדפס
גוף חשאי שהוקם על-ידי ממשלת ישראל וההנהלה הציונית ב-1956, ונועד להגן על חיי היהודים במרוקו לאחר שזו הפכה למדינה עצמאית ויישרה קו עם מדיניותן האנטי-ישראלית של כל ארצות ערב. פעילי המסגרת עסקו גם בארגון עלייה חשאית לנוכח איסור העלייה שהוטל על ידי ממשלת מרוקו.
המוסד לתיאום
הדפס
גוף שנועד לתאם את מדיניות העלייה והקליטה בין הממשלה והנהלת הסוכנות. הוקם במאי 1950, לנוכח העלייה ההמונית. בראשו עמד ראש הממשלה והשתתפו בו שני חברי ממשלה ושני חברים מהנהלת הסוכנות. הדיונים וההחלטות שנתקבלו בו נשמרו בסודיות.
המרד הערבי הגדול
הדפס
העימות הגדול הראשון בין ערבים ויהודים בישראל שהתחולל בין השנים 1936 ל-1939.  המרד פרץ על רקע העלייה של שנות ה-30, התבססות היישוב היהודי והצעותיה של ועדת פיל לחלוקת הארץ. המרד דוכא על-ידי הבריטים ולאחריו חלה התפוררות של החברה הערבית בישראל, שחלק מהאליטות שלה עזבו את הארץ.
הסללה
הדפס
הפניה של תלמידים למסלולי לימודים מוגדרים על-פי האפיונים החברתיים שלהם. הטענה המרכזית נגד שיטה זו היא היותה אמצעי של אפליית תלמידים מזרחים וקיפוח סיכוי הניעות שלהם.
הארץ
civil religion
הדפס
עיתון יומי שנוסד ב-1919, העומד במרכזו של תאגיד בבעלות בני משפחת שוקן. התאגיד כולל רשת מקומונים, הוצאת ספרים, שותפות במיזם עם עיתון בינלאומי ורשת של מידע מקוון. היקף המכירות השנתי שלו הוערך ב-1999 ב-125 מיליון דולר.
הון תרבותי
cultural capital
הדפס
עוד מושג שפיתח בורדייה (במסגרת תפיסה אותה כינה "הכלכלה של טובין סמליים") , ואשר משקף את מידת ההטמעה של התרבות הדומיננטית על-ידי יחידים. המושג מתייחס בעת ובעונה אחת למשמעותו היישומית של ההביטוס, היינו, לתכונות שנעשה בהן שימוש בעת השתתפות בפעולת השדה התרבותי, וגם לרווח שניתן להפיק מהשתתפות בפעולה זו, כדוגמת חיזוקן ושכלולן של תכונות אלה עד כדי השגת יכולת להשתמש בהן כדי להמירן בסמכות וכוח.
[1 (segHrefId1)] [2 (segHrefId2)]
עמוד <<הקודם  הבא>>